מקימים עסק חדש? צריך להחליט: עוסק פטור, עוסק מורשה או חברה בע”מ

סוגיה זו יפגוש כל עצמאי בתחילת דרכו, ויתכן שגם בצמתים בהמשך הדרך. מה כדאי לדעת לפני שמחליטים?

על כל מי שהחליט לעסוק במכירת שרותים/מוצרים לפרנסתו שלא כשכיר, חלה חובה להירשם בתחנת המע”מ הקרובה למקום מגוריו תחת אחד מהסווגים שהתקנות מחייבות. לכן, תחילת הדרך כעצמאי מחייבת החלטה תחת איזה סיווג להירשם במע”מ. הבחירה הנשקלת היא בדרך כלל רישום תחת 3 הסיווגים הבאים: עוסק פטור, עוסק מורשה, או חברה בע”מ (קיימת גם אפשרות רישום של שותפות רשומה עבור שותפים). התשובה הנכונה תלויה במספר משתנים ולבחירה בסיווג זה או אחר עשויות להיות השלכות ומשמעויות לא מבוטלות, ועל כן כדאי להכיר את האפשרויות ואת ההבדלים ביניהן.

עוסק פטור-ממה הוא פטור?

ראשית, חשוב לציין כי ההבחנה בין עוסק פטור לעוסק מורשה הינה רק לעניין מס ערך מוסף (מע”מ). לעומת זאת, לעניין ביטוח לאומי, מס הכנסה ורשויות המס האחרות, חלות על העוסק הפטור כל החובות, והוא אינו “פטור” מדבר. משמעות הפטור היא שסיווג זה מאפשר לעצמאי להימנע מתשלום מע”מ בגין הכנסותיו. כלומר, הוא אינו מחויב להפריש 17% מכל עסקה למס ערך מוסף.

מנגד, הוא גם כמובן אינו רשאי לחייב את לקוחותיו בתשלומי מע”מ, ואיננו יכול “לקזז” מע”מ מהוצאותיו. בניגוד לעוסק מורשה, תשלומי מע”מ ששולמו על ידי עוסק פטור לצורך ייצור הכנסות (מס תשומות), לא יקוזזו מהתשלומים השוטפים למע”מ (שהרי, כאמור, הם לא מתבצעים על ידי העוסק הפטור), אולם הוצאות אלו עשויות להיות מוכרות לצורך מס הכנסה, כלומר להפחית את ההכנסה החייבת במס.

עוסק פטור ישלם מקדמות מס הכנסה אם ידרש לכך (תשלומים חודשיים או דו חודשיים לאורך השנה, לפי צפי הכנסות), יגיש למס הכנסה דוח שנתי בגין כל שנת מס (שנה קלנדרית) לצורך התחשבנות סופית, ובנוסף יגיש למע”מ נתוני מחזור הכנסותיו באותה שנה. אם הכנסותיו חרגו מהתקרה המותרת לעוסק פטור, שעומדת ב-2018 (כמו ב – 2017) על 98,707 ₪, יהפוך לעוסק מורשה. אם החריגה היא חד פעמית, לעתים ניתן לשלם מע”מ רק בגין ההפרש שבין התקרה לבין ההכנסה בפועל. כדאי לדעת שניתן לקזז מע”מ (להפחית מס תשומות) מהוצאות עסקיות מוכרות בחודשים בהם נרשמו הכנסות שמעל התקרה, ושבגינן ישולם מע”מ.

עוד יודגש, שעוסק פטור אינו ממציא חשבוניות מס. הוא יכול להמציא ללקוח חשבונית עסקה, כדרישת תשלום, ועם קבלת התשלום, להמציא קבלה בלבד. מלבד מס הכנסה ומע”מ, על עוסק פטור להסדיר גם תשלומי ביטוח לאומי על פי הכנסותיו.

עוסק פטור-יתרונות וחסרונות

 הוא צורת ההתאגדות ה”רזה” ביותר מבחינה חשבונאית, שכן הפעילות האדמיניסטרטיבית בה היא המעטה ביותר והזולה ביותר, אולם הוא עלול למצב את העצמאי כקטן ובעל פעילות עסקית דלה, דבר שאינו רצוי תדמיתית. יש לציין כי ישנם עיסוקים רבים אשר בעליהם כלל אינם מורשים להירשם כעוסק פטור, ללא קשר להיקף ההכנסות. בין עיסוקים אלה, רבים ממקצועות היעוץ (יעוץ ארגוני, יעוץ ניהולי, יעוץ מס ועוד), מקצועות חופשיים (למשל רופא או מהנדס), ומגוון תפקידים אחרים. להלן ציטוט מהתקנות לגבי רשימת בעלי המקצוע אשר אינם רשאים להירשם בתור עוסקים פטורים:

“על אף האמור לעיל, אם אתה בעל עיסוק/מקצוע חופשי כגון: רופא, אדריכל, טכנאי, טוען רבני ומנהל חשבונות, עליך להירשם כעוסק מורשה (וזאת ללא כל קשר לסכום מחזור העסקאות השנתי שלך)..”

לסיכום, סיווג זה מתאים ומומלץ למי שאינו מצפה להכנסות שמעל התקרה המותרת, שתחומו מותר בחוק לעיסוק כעוסק פטור, ושההגדרה כעסק קטן אינה פוגעת בתדמיתו מול לקוחותיו. יודגש, שלעוסק פטור יש יתרון משמעותי בשוק הלקוחות הפרטיים על פני העוסקים האחרים: הוא יכול להוזיל את שרותיו ב-17% לעומת מתחריו העוסקים האחרים מכיוון שאינו מחייב את לקוחותיו הפרטיים במע”מ (!!). לעומת זאת, בשוק הלקוחות העסקיים, היתרון הזה אינו קיים. וזאת, מכיוון שממילא גוף עסקי שרוכש משהו מעוסק מורשה ומחויב במע”מ, מקזז את עלות המע”מ של הוצאה זו מהסכום שהוא מעביר למדינה בגין המע”מ שגבה מלקוחותיו.

עוסק מורשה-מי יכול להירשם?-יתרונות וחסרונות:

כל אדם שהחליט לפעול כעצמאי ולהירשם כעוסק מורשה, רשאי לעשות זאת ללא הוכחת נפח פעילות מוקדמת. עוסק מורשה נהנה בד”כ מדימוי של עסק בעל פעילות עסקית ענפה יותר, הוא מחייב את לקוחותיו במע”מ (מוסיף 17% על סכום העסקה), ומנגד יכול לקזז מס תשומות. כלומר, המע”מ בגין הוצאותיו העסקיות המוכרות, יופחת מסכומי המע”מ שגבה מלקוחותיו ואשר מועברים למס ערך מוסף. לעתים לקוחות מעדיפים לעבוד עם ספק שהינו עוסק מורשה על פני עוסק פטור, בשל הדימוי העוצמתי יותר ובשל היכולת לקבל כנגד התשלום חשבונית מס שתשמש לקיזוז מס תשומות.

העדפה זו רווחת על אף שאינה בהכרח מוצדקת (שהרי עוסק פטור איננו מחייב במע”מ ממילא). כאמור, נוכח עסקה, עוסק מורשה ממציא ללקוחותיו חשבונית מס כדרישת תשלום. במקרים של עסקה המשולמת במקום, לשם הפשטות ניתן להפיק חשבונית מס קבלה, המהווה גם חשבונית מס כאמור וגם קבלה כנגד תשלום. עוסק מורשה חייב בדיווחים שוטפים למע”מ לפחות אחת לחודשיים, וכמו עוסק פטור, חייב בדוח שנתי למס הכנסה ובתשלומים קבועים לביטוח לאומי בהתאם להכנסותיו. עוסק פטור שמעוניין להפוך לעוסק מורשה יפנה לתחנת המע”מ שבה מתנהל התיק ויבקש לבצע את ההסבה. לרשימת התחנות המלאה.

לסיכום, סיווג זה מתאים למי שמעוניין לפעול כעצמאי וצופה הכנסות שמעל התקרה המותרת לעוסק פטור, ו/או תפקידו או מקצועו אינם מורשים לעיסוק כעוסק פטור, ו/או מעוניין ליהנות מתדמית של עסק פעיל ונרחב יותר.

חברה בע”מ-הגדרות, יתרונות וחסרונות:

לחברה בע”מ מספר יתרונות מרכזיים על פני עוסק מורשה (לרוב מטבע הדברים, בשלב זה עוסק פטור אינו חלק מההתלבטות):

• הראשון הוא יתרון תדמיתי, בהיותה של חברה בע”מ סיווג המשדר ללקוחות יותר עוצמה ארגונית, עסקית ופיננסית.
• היתרון השני הוא יתרון משפטי; חברה בע”מ היא ישות משפטית נפרדת העומדת בפני עצמה בכל הקשור לנכסיה והתחייבויותיה. במקרה של חובות שאינם תוצאה של עבירות פליליות, החברה היא החייבת ולא בעליה, גם אם החברה היא בבעלות אדם אחד שהינו אף העובד היחיד בה. משמעות הדבר היא שרכוש שבבעלות בעל החברה לא יעמוד לכיסוי חובותיה ולמשל לא יעוקל לטובתם. בעל החברה יכול לקבל ממנה שכר בצורה של שכר או בצורות אחרות כמו דמי ניהול, בניגוד לעוסק פטור או עוסק מורשה אשר במסגרתם אין למעשה הפרדה בין העסק לבין בעליו; הכנסות העסק הן הכנסות בעליו, וכך גם החובות.
• יתרון שלישי של חברה בע”מ הוא יתרון מיסויי; במקרה של הכנסות גבוהות, שיעור מס ההכנסה השולי מגיע עד כדי 48% מההכנסה, כאשר מדובר בשכיר או בעוסק מורשה (אגב, לשניהם אותן מדרגות מס באותם שיעורים). מס ההכנסה של חברות, או בשמו הנפוץ יותר, ‘מס חברות’, עומד על 25% בלבד, ועל כן לעוסק מורשה שהכנסתו מחייבת אותו במס הכנסה גבוה יותר, כדאי לעתים להירשם כחברה בע”מ (בהתחשב בעלויות הנלוות לרישום זה).
• יתרון נוסף של חברה בע”מ הוא יתרון מסחרי; בחברה בע”מ ניתן לסחור בקלות יחסית, באופן שניתן למכור אותה בשלמותה או את חלקיה, וניתן להנפיק אותה לציבור לצורך גיוסי הון.

לחברה בע”מ חיסרון מרכזי הקשור לעלויות הקמה וניהול, אשר הופך דרמטי כאשר מדובר בעסק עם הכנסות נמוכות. על חברה חלות חובות חשבונאיות המחייבות אותה ליעוץ משפטי וחשבונאי אינטנסיביים יותר, ובנוסף היא נושאת באגרות שונות גם אם איננה מעסיקה עובדים.

לסיכום נושא רישום כחברה בע”מ, סיווג זה ראוי שיבחן על ידי כל עצמאי אשר רווחיו גבוהים (בדרך כלל מעל לכ- 30,000 ₪ בחודש) ומשלם מס הכנסה בשיעורים ניכרים.

לפני סיכום, כמה מילים על שותפות רשומה:

יצוין כי במקרה של התאגדות של יותר מאדם אחד לצורך עסקי, או יותר מגורם אחד (גם ארגונים יכולים להתאגד) ניתן גם להתאגד כשותפות רשומה. בסוג זה של התאגדות ניתן לחלק שווה בשווה את הזכויות והחבויות בין השותפים, או לחלקן באופן אחר לפי איזון סיכונים ומשאבים. גם סיווג זה יש לשקול תוך התחשבות בהיקף הכנסות ובסוגיות מיסוי.

סיכום ומסקנות:

ניתן לומר בגדול, שקו פרשת המים הברור להחלטה הוא נפח המחזור העסקי השנתי בצירוף רמת הרווחיות:

עוסק פטור: מ-0 עד 100000 ש”ח

עוסק מורשה: מ-100000 עד 1500000 ש”ח

חברה בע”מ: מעל 1500000 ש”ח (בתנאי שהעסק מרוויח באופן שכל אחד מהבעלים מקבל מעל 30000 ש”ח מהרווחים)

יודגש שלבחירה באופן הרישום ישנן השלכות רבות וביניהן גם על רמת הדיוק וההקפדה על ניהול החשבונות בעסק. לדוגמה: על עסק הרשום כחברה בע”מ חלה חובה לנהל הנהלת חשבונות כפולה. בלינט ישנה תמיכה מלאה גם בהנהלת חשבונות כפולה וגם בהנהלת חשבונות חד צידית מה שהופך אותה לתוכנה היכולה לשמש את כל סוגי העסקים.